אכיפת פסק דין חוץ – דורשת עמידה דווקנית בתנאים

אכיפת פסק חוץ דורשת הקפדה על התנאים הקבועים בחקיקה, שכן המדובר באכיפת החלטה של רשות זרה אשר אינה מחייבת מכוח עצמה ועליה לעבור תהליך קליטה לתוך המשפט הישראלי. העדר תצהיר, חוו"ד מומחה להוכחת הדין הזר והמסמכים הדרושים ע"פ דברי החקיקה הרלבנטיים ידחו את הבקשה .

בית משפט השלום בחיפה

ת"א 21060-07-13 MOX TELECOM AG-חברה זרה המאוגדת בגרמניה נ' פרומר

תיק חיצוני:

מספר בקשה:2,3,4,5
בפני כב' השופטת נסרין עדוי

המבקש
(המשיב בבקשת האכיפה)
שמואל פרומר
ע"י עו"ד בן ציון שפר

נגד

המשיבה
(המבקשת בבקשת האכיפה)
MOX TELECOM AG-חברה זרה המאוגדת בגרמניה ע"י עו"ד מיכאל פפה ושות'
.

החלטה

בקשות המבקש לדחות על הסף את בקשת המשיבה לאכיפת פסק חוץ שניתן לטובתה בגרמניה, מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית, ובהעדר חוות דעת ותצהיר לתמיכת הבקשה לאכיפת פסק חוץ.

רקע

המשיבה – Mox Telecom AG, חברה זרה המאוגדת בגרמניה (להלן: "החברה הזרה" או "המשיבה") הגישה בקשה לאכיפת פסק דין זר (להלן: "בקשת האכיפה"), אשר ניתן בבית המשפט הפדראלי הגבוה לענייני פטנטים בגרמניה ביום 25.3.2013, בגדרו חויב המבקש לשלם למשיבה סך של 401,733.10 אירו (להלן: "פסק הדין הזר") .

המבקש הגיש בקשה לדחיית בקשת האכיפה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית, וכן בקשה נוספת לדחיית בקשת האכיפה על הסף, מחמת אי קיום התנאים לאכיפת פסק חוץ על פי החוק. בנוסף לכך, המבקש הגיש בקשה לגילוי מסמכים וכן בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות מטעמו לבקשת האכיפה ולמתן הוראות.

טענות המבקש

המבקש מקדים וטוען כי דין בקשת האכיפה להידחות על הסף מפאת העדר סמכות עניינית ומקומית של בית המשפט דנן.

לטענת המבקש, הסמכות לדון בבקשת אכיפה של פסק החוץ נשוא דיוננו, הינה סמכות ייחודית של בית המשפט המחוזי בירושלים, זאת לנוכח הוראת סעיף 14 לתקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה), התשמ"א – 1981 (להלן: "תקנות האכיפה לביצוע האמנה"). לטענתו, כל ההחלטות בדבר אכיפת פסקי חוץ מגרמניה בישראל, ניתנו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

לגופו של עניין, טוען המבקש כי החברה הזרה לא צירפה לבקשת האכיפה חוות דעת של מומחה לדין הגרמני בדבר קיום התנאים לאכיפת פסק חוץ, כמפורט בחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ"); כמו כן, החברה הזרה לא הגישה תצהיר לתמיכת העובדות המוכיחות את קיום התנאים בחוק, בהתאם לתקנה 354 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א").

לטענת המבקש, התצהיר הנדרש לפי תקנות סד"א הינו מהותי ועליו לכלול פירוט בדבר קיומו של כל תנאי מבין התנאים המנויים בחוק אכיפת פסקי חוץ, את לשון החוק של הסעיפים הרלבנטיים של המדינה אשר נתנה את הפסק הזר וכן חוות דעת מומחה להוכחת הדין הזר.

המבקש טוען כי משלא עמדה החברה הזרה בתנאים הקבועים בחוק אכיפת פסקי חוץ, אזי יש לדחות את הבקשה על הסף.

במסגרת בקשתו למתן ארכה להגשת התנגדותו לבקשת האכיפה, טען המבקש כי לא ידע כלל על קיום ההליכים נשוא בקשת האכיפה, אינו יודע מי ייצג אותו בגרמניה ולא שכר שירותי עורך דין זר לצורך ניהול הליך משפטי בגרמניה. עוד טען המבקש כי פסק הדין הזר לא הומצא לידיו ואין ברשותו מסמכים מן התיק אשר התנהל בגרמניה בעטיו ניתן פסק הדין הזר, וכי הגיש בקשה לבית המשפט בגרמניה לקבלת המסמכים לידיו.

טענות המשיבה

לעניין הסמכות טוענת המשיבה כי בקשת האכיפה עניינה בפסק הזר הקובע חיוב כספי בסכום שאינו עולה על 2.5 מיליון ₪ ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום, בהתאם לפסק הדין בעניין רע"א 7551/00 פוקס נ' קצנלבוגן, פ"ד נו(1) 253 (להלן: "פס"ד פוקס"), אשר גם שם נדונה בקשה לאכוף פסק דין שניתן בגרמניה ובית המשפט העליון קבע כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום בהתאם למבחן הסעד.

בפועל, טוענת המשיבה כי בתי משפט השלום מוסמכים לדון בבקשות לאכיפת פסקי חוץ שניתנו בגרמניה ולעניין זה הפנתה המשיבה למספר פסקי דין שניתנו בבתי משפט שלום בארץ.

זאת ועוד, המשיבה טוענת כי המחוקק ביטל את סעיף 9 לחוק אכיפת פסקי חוץ, אשר קבע בעבר הוראה בדבר ייחודיות הדיון בבקשות אכיפה על פי החוק, לבית המשפט המחוזי בירושלים ואין הוראת סעיף בתקנות האכיפה לביצוע האמנה גוברת על ההסדר בחוק, מאחר והתקנות הותקנו מכוח החוק והוראותיהן אינן גוברות על הוראות החוק.

המשיבה מוסיפה כי גם אם הוראות האמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, אומצו בחלקן לתוך תקנות האכיפה לביצוע האמנה, הרי שהחוק הישראלי הוא המסדיר את הסמכות ומשתוקן החוק, כך שבוטלה הסמכות הייחודית לבית המשפט המחוזי בירושלים, הרי שחוק של מדינת ישראל גובר על אמנה בהיררכיה החקיקתית.

בכל הנוגע לדחיית בקשת האכיפה על הסף מחמת העדר חוות דעת מומחה ותצהיר כנדרש על פי החוק והתקנות, טוענת המשיבה כי די בפירוט שבבקשת האכיפה, במסגרתה הוסבר הדין הגרמני הרלבנטי ע"י ב"כ המשיבה ובאישור שיש ברשות החברה כי פסק הדין הזר חלוט והעתק מן העמוד הראשון לאישור זה (בשפה הגרמנית) צורף לתגובה.

לטענת המשיבה די בכך שבבקשת האכיפה צוינו סעיפי החוק הגרמני הרלבנטיים, המעידים על מועדי הערעור ועל כך שפסק הדין הזר הפך חלוט, כדי למלא אחר תנאי החוק והתקנות. המשיבה הוסיפה כי אינה מתנגדת לפעול להגשת חוות דעת מומחה ביחס לדין הגרמני ותצהיר, אך סבורה כי די בחותמת הרשמית של בית המשפט בגרמניה כדי להעיד על כך שפסק הדין הזר הינו חלוט.
בכל הנוגע לבקשת גילוי מסמכים טוענת המשיבה כי הליך אכיפת פסק דין זר אינו הליך לבחינה מחודשת של העובדות ומטרתו הינה לבדוק האם התנאים בחוק קוימו ותו לא ומשכך אין לאפשר הליך של גילוי מסמכים.

באשר לטענת המבקש כי לא הומצא לו פסק הדין הזר, טוענת המשיבה כי עותק מפסק הדין הזר צורף לבקשת האכיפה וכי כל המסמכים מהתיק אשר התנהל בגרמניה נמצאים בידיו של עורך הדין הגרמני אשר ייצג את המבקש וככל שהמשיבה תידרש לכך, היא תפעל להמצאת תצהיר של עורך הדין הגרמני אשר ייצג את המבקש בגרמניה.

המשיבה הוסיפה כי ככל שתידחה בקשת המבקש לדחיית בקשת האכיפה על הסף, אין להתיר לו ארכה בת 6 חודשים להגשת כתב התנגדות, שהינה חורגת מהמועדים הקבועים בתקנות ואינה עולה בקנה אחד עם הרציונל שבבסיס הליך אכיפת פסק חוץ.

דיון והכרעה

1. המסגרת המשפטית

סעיף 2 לחוק אכיפת פסקי חוץ קובע כי: "לא ייאכף בישראל פסק חוץ אלא לפי חוק זה";
פסק חוץ הניתן לאכיפה במדינת ישראל הינו פסק דין שניתן במדינה זרה בעניין אזרחי, לרבות פסק דין לתשלום פיצויים או נזקים שלא ניתן בעניין אזרחי, כאמור בסעיף 1 לחוק.

סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ קובע את התנאים לאכיפה, לקמן:
א. הפסק ניתן במדינה שבית משפט בה היה מוסמך לתתו.
ב. הפסק אינו ניתן עוד לערעור.
ג. החיוב שבפסק ניתן לאכיפה בישראל ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור.
ד. הפסק בר ביצוע במדינה בה ניתן.

כל התנאים הנ"ל חייבים להתמלא בפסק החוץ עד שיוכרז כאכיף, כאשר חובת ההוכחה בדבר קיום כל התנאים שבסעיף 3 לחוק רובצת על מי שמבקש את אכיפת פסק החוץ [ע"א 541/77 רוזנשיין נ' ספרטוס, פ"ד לב(2) 701 (1978)].
מכוח חוק פסקי חוץ הותקנו תקנות סדרי דין המסדירות את הליך ביצוע אכיפת פסק חוץ, במסגרת פרק כ"ז לתקנות סד"א, לפיהן נקבע (בתקנה 354) כי לבקשת האכיפה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1) העתק מפסק החוץ מאושר על ידי רשות מוסמכת במדינה בה ניתן;
2) תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מן התנאים בסעיף 3 לחוק פסקי חוץ.

בנוסף לחוק פסקי חוץ ולתקנות סד"א, בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה נכנסה לתוקפה ביום 1.1.1981 אמנה בדבר הכרה הדדית בהחלטות בתי המשפט בעניינים אזרחיים ומסחריים ובדבר ביצוע הדדי של החלטות אלה (להלן: "האמנה") והמחוקק אימץ חלק מהוראות האמנה במסגרת תקנות אכיפת פסקי חוץ, אשר הותקנו מכוח חוק פסקי חוץ ומכוח חוק עזרה משפטית למדינות חוץ [נוסח משולב], תשל"ז -1977.

תקנות האכיפה לביצוע האמנה הינן בגדר הסדר ספציפי באשר לאכיפת פסקי חוץ שניתנו בגרמניה והן מאמצות חלק מהוראותיה הדיוניות של האמנה, כגון הוראות בדבר אופן הגשת בקשת אכיפה והמסמכים שיש לצרף לבקשה.

2. אי צירוף המסמכים הנדרשים לבקשת האכיפה

ככלל, המבקש אכיפת פסק זר עשוי לצאת ידי חובת ההוכחה אם צירף תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מתנאי סעיף 3 לחוק הנ"ל, כנדרש בהוראת תקנה 354(2) לתקנות סד"א, וכן את המסמכים הנדרשים על פי תקנות סד"א [רע"א 2214/00 קרלו נובילי רובינטריה ס.פ.א. חברה שמושבה באיטליה נ' משה קטן בע"מ, נד(4) 403 (2000)].

על התצהיר לפרט את העובדות לעניין כל אחד מתנאי סעיף 3 לחוק, לרבות נושא הוכחת הדין הזר, המהווה אף הוא עובדה הטעונה הוכחה. אין להסתפק בטענה סתמית של המצהיר כי התקיימו תנאי סעיף 3 לחוק ועל התצהיר לעמוד בסטנדרטים גבוהים של הוכחת הדין הזר [חגי כרמון פסקי חוץ בישראל – הכרה ואכיפה (2011), עמ' 57];

על מבקש אכיפת הפסק הזר לעמוד בנטל לא מבוטל, זאת שכן שלושה מבין התנאים הנדרשים על פי סעיף 3, אשר לגביהם נדרש תצהיר, מתייחסים לדין זר: סמכות בית המשפט לפי דיני המדינה הזרה, סופיות פסק הדין הזר והיותו בר ביצוע במדינה בה ניתן [סיליה וסרשטיין פסברג פסקים זרים במשפט הישראלי – הדין והגיונו (1996) עמ' 26].

הדרך המקובלת להוכחת דין זר הינה בהגשת חוות דעת מומחה לדין הזר [ראו: יעקב קדמי על הראיות, חלק שני (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009) עמ' 746-747] ואין המדובר בעניין פרוצדוראלי, כי אם בעניין שבמהות הליך אכיפת פסק דין זר [עמ (י-ם) 637/04 פלונית נ' פלוני (27.7.2006)], אשר בלעדיו אין הליך אכיפה.

חוות דעת מומחה להוכחת דין זר צריכה להינתן על ידי מי שהינו בעל מומחיות לדין הזר ועליה לכלול, בין היתר, את לשון סעיפי החוק הרלבנטיים ולאשר את נוסחם המקורי ואין להסתפק אך באזכור מספרי סעיפים מהחקיקה הזרה [הפ (י-ם) 786/08 WBF WOHNUNGSBAUGESELLSCHAFT FRIEDRIRCHSHHAIN mbh נ' וסרשטיין [פורסם בנבו] (29.12.2010)].

3. בנוסף לדרישות הנ"ל, קיים הסדר ספציפי בסעיף 5 לתקנות האכיפה לביצוע האמנה, אשר מוסיף על הדרישות הקבועות בפרק כ"ז לתקנות סד"א, וקובע מהם המסמכים אשר יש לצרפם לבקשת אכיפה של החלטה גרמנית.

סעיף 5 לתקנות האכיפה לביצוע האמנה קובע כי: "על אף האמור בתקנה 333 לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 354 כיום – נ.ע.) … יצורפו לבקשה לביצוע החלטה גרמנית על פי האמנה המסמכים המפורטים בסעיף 15 לאמנה"

סעיף 15 לאמנה (כמפורט בתוספת לתקנות הנ"ל) קובע כדלקמן:
"בעל הדין המבקש להתיר את האכיפה, יצרף –
(1) העתק מאושר של ההחלטה שנערך על-ידי בית-המשפט במדינה שבה ניתנה ההחלטה;
(2) ראיה שההחלטה היא סופית;
(3) ראיה שההחלטה היא בת ביצוע לפי דיני המדינה שבה ניתנה;
(4) אם המבקש איננו הנושה ששמו נקוב בהחלטה – ראיה לזכותו;
(5) המקור או העתק מאושר של תעודת ההמצאה או של מסמך אחר שנראה מהם שההחלטה הומצאה לבעל הדין שלגביו יש לאוכפה;
(6) המקור או העתק מאושר של המסמך שנראה מהם שהתובענה שבה נפתח ההליך, ההזמנה או מסמך אחר המשמש לפתיחת ההליך, הומצאו לנתבע לפי דיני המדינה שבה ניתנה ההחלטה, אם הנתבע לא התייצב ולא טען לגופו של העניין בהליך שבו ניתנה ההחלטה;
(7) תרגום המסמכים האמורים לשפה או לאחת השפות של מדינת ההוצאה לפועל, שיאומת כנכון על-ידי מתורגמן שמינתה הרשות או שהושבע, או על-ידי נוטריון של אחת משתי המדינות, המוסמך לכך".

4. בענייננו, הבקשה לאכיפה הינה פגומה מן היסוד. יחד עם זאת, אמנע בשלב זה מלהורות על דחיית התביעה על הסף, וניתנת בזאת הזדמנות למשיבה לתקן את המעוות ולצרף לבקשת האכיפה את כל המסמכים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה.

אכיפת פסק חוץ דורשת הקפדה על התנאים הקבועים בחקיקה, שכן המדובר באכיפת החלטה של רשות זרה אשר אינה מחייבת מכוח עצמה ועליה לעבור תהליך קליטה לתוך המשפט הישראלי [עמוס שפירא "הכרה ואכיפה של פסקי חוץ" עיוני משפט ד' 509 (1974)]. אמנם, הליך האכיפה הינו ביצועי באופיו, ברם אין המדובר בדרישות פורמאליות, אלא בדרישות אינהרנטיות לביצוע הליך האכיפה עצמו.

5. בנידון דידן, לא צורף תצהיר באשר לעובדות המלמדות, ולו לכאורה, על קיומם של התנאים הנמנים בסעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ, לרבות הוכחת הדין הזר; ולא צורפו המסמכים הדרושים על פי דברי החקיקה הרלבנטיים. למעשה, המשיבה הסתפקה אך בצירוף עותק מפסק הדין הזר, בשפה הגרמנית, ואישור נוטריוני של פסק הדין הזר, המתורגם לעברית, על ידי ב"כ המשיבה, כאשר לא רק שלא צורפה לבקשת האכיפה חוות דעת מומחה לדין הגרמני להוכחת הדין הזר, אלא שהמשיבה לא מצאה לנכון לצרף, ולמצער, תצהיר לתמיכת העובדות המבססות את קיומם של כל התנאים הנדרשים על פי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ.

הטענה כי די באזכור הסעיפים הרלבנטיים מהחוק הגרמני, יחד עם תרגום נוטריוני של פסק הדין כדי לענות על דרישות החוק והתקנות הרלבנטיות אינה יכולה לעמוד למשיבה, נוכח הוראות הדין המפורשות.

על החברה הזרה היה להגיש תצהיר מפורט ומנומק בדבר קיומם של תנאי סעיף 3 לחוק ולהגיש חוות דעת מומחה לדין הגרמני, אשר תכלול את נוסחי הסעיפים הרלבנטיים והוכחת הדין הזר הנדרש, ולו לכאורה, וזאת לא עשתה.

6. לא זו אף זו: המשיבה לא צירפה את המסמכים המפורטים בסעיף 15 לאמנה ואשר היה עליה לצרפם נוכח הוראת תקנה 5 לתקנות אכיפת ביצוע האמנה ובכלל זה אישור בדבר המצאת ההחלטה הזרה כדין למבקש.

יצוין כי המבקש העלה טענות באשר להעדר המצאה כדין והעדר ייצוג מטעמו בהליך המשפטי בעטיו ניתן פסק הדין הזר. אולם, בשלב זה מיותר להידרש לטענות אלו ולבקשות הנוספות אשר הוגשו מטעם המבקש.

7. אשר על כן, ולפנים משורת הדין בלבד, ניתנת בזאת ארכה למשיבה לתקן את בקשתה לאכיפת הפסק ולהגיש בקשה סדורה הנתמכת בתצהיר ובמסמכים העונים על הוראות הדין כמפורט לעיל, הכל בתוך 45 ימים מהיום.

8. בשלב זה, מיותר להידרש לטענת הסמכות העניינית והמקומית, וליתר בקשות המבקש. טענות ובקשות אלו יוכרעו, במידת הצורך, לאחר הגשת בקשה סדורה כאמור.

5129371התיק יובא לעיוני ביום למעקב הגשת בקשת אכיפה מתוקנת, ביום 13.1.14.
54678313

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ד, 27 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

5129371
54678313

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

נסרין עדוי 54678313-/
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה