שימוש חקלאי – חווה לגידול סוסים ופנסיון

 

היכן ישכנו בעלי סוסים את סוסיהם, בהנחה שבעלי סוסים גרים למשל ברחוב האספסת מס. 4 , תל – אביב בקומה ד' ללא מעלית?[1]

בית המשפט דן בנושא מה הוא שימוש חקלאי בנחלה וקבע כי פנסיון לסוסים הינו שימוש חקלאי – ואינו צריך אישור מיחד של המנהל.

המקרה אשר נידון בפני בית המשפט היה במסגרת תביעת פינוי ולאחר שכבר ניתנה ארכה לפינוי בית המשפט מנתח את השימושים השונים אשר נעשו על גבי המקרקעי (מסעדה, בית ספר לרכיבה, גידול סוסי , פנסיון )

בית המשפט קובע כי פנסיון –אינו שימוש "נילוווה לחקלאי" אלא "חקלאי" ממש.

להלן הציטוט:

"הפנסיון לסוסים

בעמ 2 לסיכומי ב"כ הנתבעת היא מצטטת החלטה שנחתמה ע"י שר האוצר ביום 12.2.2014 וביום הגשת סיכומי התובעים ב-17.12.2013 טרם נכנסה לתוקף.המדובר בהחלטה מס. 1316 הקובעת כי שימושים נלווים לגידול בעלי חיים הוגדרו כ:

"שירותי טיפול, אחסנת בעלי חיים, ריפוי וטיפול באמצעות בעלי חיים וציוד לגידולם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה".

לעמדתה, מאחר ו:

"כל אלה הותרו לביצוע בהתאם להחלטת המועצה. מכאן שאין מקום להתייחס לשלל הטיעונים שהועלו על ידי התובעים בסיכומיהם בסוגיה זו."

במילים אחרות: נושא פנסיון הסוסים ירד מהפרק לענין תביעה זו.לאור נסיון התובעים עם המינהל, אין פלא, שלמרות שסביר להניח שהיו ערים להחלטה זו, ולמצב החוקי בו היא נמצאת, ומכיון שלא ידעו איזה עוד טענות יש באמתחתו של המינהל, – הם המשיכו להתיחס לגופו של טיעון.מכיון שהתנהלות המינהל היתה פתלתולה במקרה הנוכחי, כששינוי רודף שינוי, אתיחס בקצרה לנושא פנסיון הסוסים.

כאמור, המקרקעין עליהם בנוי הפנסיון לסוסים נבנה במקורו על קרקע שייעודה חקלאות.

השאלה היא – האם ניתן לגדל סוסים בקרקע חקלאית, לרבות סוסים של צד ג'?

שאלה שהטרידה אותי, ומקווה אני שתראה את האבסורד שבגישת המינהל, היא: היכן ישכנו בעלי סוסים את סוסיהם, בהנחה שבעלי סוסים גרים למשל ברחוב האספסת מס. 4 , תל – אביב בקומה ד' ללא מעלית?

סוסים זקוקים לאורווה, זקוקים לחברת סוסים אחרים, זקוקים למנג' כדי לרוץ בתוכו לצורך בריאותם, זקוקים למתבן למטרות אכילה (ר' עדות המומחה).התובעים הן בעדותם מצהירים כי על המקרקעין נכון להיום נמצא פנסיון לגידול סוסים.

……..ב-עמ"מ 4487/12 אביחי סטולרו נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון (פורסם ב-נבו) מסתמך  השופט פוגלמן בהסכמת שאר חברי ההרכב על חוק התכנון והבניה סעיף 7(ב) לתוספת, לענין מחסן לביצים המגדיר את המושג: "מטרה לא חקלאית" כך:

"בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים".

ולאחר סקירת הפסיקה הוא קובע את המשמעות של "שימוש לחקלאות" כפועל יוצא של המבחנים המצטברים הבאים:

"האחד נוגע לאופי הפעילות – זו נדרשת לקיים זיקה ישירה והדוקה לפעילות החקלאית;

השני נוגע להיקף הפעילות ולהשלכתה על הסביבה החקלאית – ככל שמדובר בהיקף רחב יותר שעשויות להיות לו השלכות תכנוניות, הכף תיטה לקבוע שאין מדובר בשימוש חקלאי" (עמ. 12 קטע 15).

במקרה שלנו, כשאנחנו בודקים גידול בעלי חיים על שטח חקלאי, – יש להיעצר בתנאי הראשון:

האם יש להבין שמותר בשטח חקלאי לגדל פרות – רק אם החקלאי  עוסק בשיווק חלב ומוצריו?

לגדל תרנגולות – אם החקלאי עוסק בשיווק ביצים?

פרים וחמורים – לצורך חריש (אולי אצל הבידואים זה נשאר);

והדרא קושיא לדוכתא –

גידול סוסים מותר, אז היכן נגדלם, שלא למטרות מסחר טהורות?

התשובה תהיה, לענין ספציפי זה, בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967:

הגדרות

1.     בחוק זה —

"קרקע חקלאית" — קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי;

……התוצאה , לכן, היא –שיש ליישם את פס"ד סטולרו, בשינויים המחוייבים לענין בעלי חיים, ואין "להפלות" בין גידול פרות לבין גידול סוסים .ואם לכך נוסיף את החלטת המינהל מפברואר 2014, שמספרה 1316 נראה שאחרי שנים הגיע המינהל למסקנה, שזה אכן המצב שצריך להיות בפועל.מכאן – צא ואמור, שמכל הסיבות המנויות לעיל מכיון שנושא בית הספר לרכיבה ירד מהפרק, מכיון שסוסים אינם יכולים לגדול ולהלך ברחובות הערים, אין מקום מתאים יותר לגידולם מאשר על קרקע חקלאית, שם יהיה להם מקום לינה (אורווה) מקום ריצה  ואימונים( חצר ומנג') ומקום אכילה (מתבן)

[1] השופטת בדימוס דרורה פלפל א 2064/07 דוד אהרוני, חיה אהרוני נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז